ביצוע איטום אש: מדריך טכני ליישום, בחירת חומרים ובקרת איכות באתר

איטום מעברים הוא מרכיב קריטי בשמירה על מידור האש במבנה. תפקידו למנוע מעבר אש, עשן וגזים רעילים דרך פתחים המיועדים לתשתיות בקירות ובתקרות. ביצוע לקוי, גם אם הוא נראה "נקי" מבחוץ, עלול להוביל לכשל מערכתי בזמן אמת.

לפניכם מדריך טכני ליישום, בחירת חומרים ובקרת איכות באתר.

איך מבצעים איטום אש: דגשים טכניים מהשטח

ביצוע נכון אינו מסתכם רק במילוי המעבר בחומר. האיכות נמדדת ביכולת של קבלן איטום אש ליישם מערכת שתחזיק מעמד תחת לחץ תרמי ופיזי בשעת המבחן.

תשתית המילוי והצפיפות

הטעות השכיחה ביותר היא שימוש בצמר סלעים רך מדי או דחיסה לא מספקת.

• צפיפות היא המפתח: "דחוס" אינו אומר רק להכניס חומר פנימה. יש להשתמש בלוחות צמר סלעים בצפיפות גבוהה (לרוב 80-150 ק"ג/מ"ק) המעוגנים היטב בתוך המעבר.
• בדיקת נסיגה: תשתית לא יציבה תגרום לחומר האיטום העליון (המסטיק או הציפוי) לשקוע או להיסדק לאחר הייבוש. במגע יד, הצמר חייב להרגיש קשיח ולא "קפיצי".
• עקביות העומק: יש לוודא שהמילוי מתבצע לכל עומק האלמנט (קיר או תקרה) ולא רק ב-2 ס"מ הקדמיים. חללי אוויר פנימיים מחלישים את עמידות המעבר בצורה דרסטית.

התמודדות עם מעברים צפופים

בצמתים שבהם עוברים עשרות כבלים ותעלות בצפיפות גבוהה, הבעיה המרכזית היא הגישה הפיזית לביצוע כיסוי מלא.

• כיסוי 360 מעלות: איטום אש תקני מחייב עטיפה של כל כבל וצינור מכל צדדיו. אם אין גישה לצד האחורי של צמת הכבלים, האיטום אינו אפקטיבי (עוד סיבה חשובה לבצע את איטום האש בשלבים מוקדמים ולא בסוף).
• חלון עבודה: יש לדרוש מהקבלנים המבצעים (חשמל/אינסטלציה) להשאיר מרווח עבודה לפני התקנת מגשי כבלים נוספים או סגירות גבס המסתירות את המעבר.

באילו חומרים משתמשים?

בחירת החומר תלויה בסוג התשתית (קשיחה או גמישה) ובסוג האלמנט העובר.

לוח זמנים (לו"ז) לביצוע איטום אש

איטום אש אינו פעולה חד פעמית שמבוצעת בסוף הפרויקט, אלא תהליך דו-שלבי:

1. שלב איטום הביניים: מתבצע מיד לאחר התקנת התשתיות העיקריות ולפני סגירת פירים או תקרות דקורטיביות. המטרה היא למנוע "אפקט ארובה" במבנה במהלך הבנייה.
2. שלב האיטום הסופי: מתבצע לקראת מסירה (טופס 4), לאחר שכל הקבלנים סיימו למשוך כבלים אחרונים. בשלב זה מתקנים פגיעות שנוצרו באיטום הקיים ומבצעים השלמות סופיות.

מה חשוב לבדוק בסוף התהליך? (בקרת איכות)

מנהל עבודה או ממונה בטיחות חייב לבצע בדיקה פיזית ולא רק ויזואלית:

• בדיקת רציפות: ודאו שאין "חריצים" או נקודות מפגש בין כבלים שנשארו ללא חומר. השתמשו בפנס כדי לזהות חללים נסתרים מאחורי מגשי כבלים.
• תיעוד צדדים נסתרים: צלמו את המעבר משני צדי הקיר/תקרה לפני שהגישה אליהם נחסמת על ידי תשתיות אחרות.
• בדיקת נסיגה ושקיעה: יומיים לאחר היישום, בדקו אם חומר האיטום התכווץ או נפרד מהדפנות.
• שלמות לאחר שינויים: ודאו שחשמלאים או אנשי תקשורת לא "פתחו" איטום קיים כדי להעביר כבל נוסף מבלי לסגור אותו מחדש.

איטום אש אפקטיבי אינו מסתכם ברכישת החומר הנכון, אלא בניהול נכון של ממשקי העבודה באתר. הפער בין איטום "למראית עין" לבין מערכת מידור מתפקדת נסגר באמצעות הקפדה על צפיפות המילוי, גישה מלאה לכל זווית במעבר ותיאום לו"ז שמוודא כי האיטום לא נפגע לאחר יישומו. בקרת איכות פיזית, הכוללת בדיקת עומק ושלמות הכיסוי בסוף הפרויקט, היא השלב המכריע שמוודא שההגנה הפסיבית אכן תעצור את התפשטות האש בזמן אמת.